לאחר שניצב בדימוס ניסו שחם הורשע במעשה מגונה בשוטרת, הוא זוכה מאישומי הטרדה מינית ומעשה מגונה בשתי שוטרות נוספות לא הוכח עיוות בקבלת שיקולים בעקבות יחסי המין והמרות המקצועית שקיים עם חמש נשים נוספות.
לקראת סוף שנת 2013 הוגש כנגד ניצב בדימוס ניסו שחם כתב אישום חמור על פיו יש חשד כי ההחלטות המהותיות בנוגע לקידומן ותפקידהן של חמש נשים איתן היה בקשר מיני, היו טבולות בשיקולים זרים מעצם הקשר האינטימי. כתב האישום היה הראשון בישראל שייחס עבירת הפרת אמונים בנסיבות שהתקיימו.
בבית משפט השלום (תל אביב) קבע השופט בני שגיא, כי מפקד מחוז ירושלים לשעבר, ניסו שחם זוכה משרשרת האישומים הכבדים נגדו ונמצא אשם באישום על מעשה מגונה בשוטרת. כמו כן קבע כי אין מעבר של סף פלילי לעבירות המיוחסות לניצב בדימוס וציין כי התביעה הגזימה בתיאוריה את יחסי הניצב עם השוטרות הזוטרות כמלאי ניצול, שלא עמדו בקנה אחד עם ממצאי החקירות הרבות.
במקביל, שתיים מהשוטרות הגישו תביעה על סך 3 מיליון ש"ח כנגד המחלקה לחקירות שוטרים, על מסכת ההשפלות – לדיבריהן – שנאלצו לעבור בחדר החקירות, תוך שהן נשאלות שאלות חודרניות מיניות.
ששמה הוזכר במכתב האנונימי שחשף את הפרשה העידה בבית המשפט: "אחרי שיצאתי משחר (חמדי, ראש צוות החקירה במח"ש, ר"ח), הרגשתי כאילו דרסה אותי משאית… שחר פשוט ריסק אותי בחקירה. הוא היה נכון להוציא ממני את הדברים ולא משנה באיזו דרך ולא משנה מי יירמס בדרך". היא ואחרות סיפרו שחוקרי מח"ש איימו עליהן כי אם לא ישתפו פעולה עם החקירה, הקריירה שלהן במשטרה תהיה בסכנה. חלק מהשוטרות סירבו להעיד בפני בית משפט וסיפרו על קשיים בנישואיהן בעקבות העדות שמסרו. שוטרת אחרת העידה כי חוקרי מח"ש הטיחו בה כי לא מתקבל על הדעת שרצתה לקיים קשר עם אדם מבוגר. במשפט השיבה: "זה לא עניינו של אף אחד. אני לא שואלת אף אחד על הרצונות שלי והיחסים שלי עם גברים ואני מצפה גם שלא ישאלו אותי. זה עניינים שלי אישיים".
